ביה"ד לעבודה פסק לא כל אמירה בוטה עולה כדי הטרדה מינית במקום העבודה
הצטרפו לניוזלטר והישארו מעודכנים

ביה"ד לעבודה פסק לא כל אמירה בוטה עולה כדי הטרדה מינית במקום העבודה

מאת: עו"ד רמי אלרוב | מחלקת "כל עובד" מבית חשבים | 08/01/2017
| |

בית הדין דחה גם את טענת ההתנכלות או כי יעצו לה להבליג על התלונה

העובדות:

עובדת משרד התחבורה (להלן: "העובדת") הועסקה כמזכירה במשרד התחבורה בשלהי שנות ה-90 והחלה לשמש בתפקידה בתחילת שנת 2010 כמזכירתו של הנתבע, עובד משרד התחבורה, (להלן "המנהל"). לטענת העובדת, עם תחילת עבודתם המשותפת החל המעסיק להטרידה באמירות בוטות, אמירות שלוו במבטים שהביכו אותה.

לא אחת, טענה, היה המנהל נוהג לתאר את מראה ולומר לה "איזו יפה את היום; את יפהפייה ;איזה מנוצנצת את היום, תעשי סיבוב שנראה את היופי שלך". כמו כן היה נוהג לומר לה "את כמו אוויר וחמצן בשבילי; אני מחכה כל יום להגיע לעבודה כדי לראות אותך" ואמירות בעלות אופי דומה.

לדבריה, פנתה למנהל האגף בו עבדה וסיפרה לו כי היא מוטרדת מינית אך הלה פטר אותה באומרו כי עליה להבליג. עוד טענה, כי עובר לתלונה החל המנהל להתנכל אליה באומרו כי אינה טובה דיה למערכת , כי היא נוטה להיעדר מהעבודה כשהוא מפנה את דבריו כלפיה בטונים גבוהים ומשפילים ואף פיטר אותה במהלך שיחת טלפון.  

בעקבות הנ"ל, פנתה העובדת, במסגרת פגישה עם המנהל וגורמים נוספים במשרד התחבורה, בבקשה לעבוד תחת מנהל חדש. העובדת טענה כי פנתה אל המנהל והתרעמה על יחסו כלפיה והמנהל התנצל בתגובה והצדיק את התנהגותו בכך שלא בקשה ממנו בעבר כי יחדל. עוד הבהיר לה כי במידה ולא תחזור בה ותסיר את תלונתה, ידאג כי לא תקודם.

בהמשך לדברים, נעשה ניסיון למציאת פתרון תעסוקתי עבור העובדת, אולם הוחלט להעבירה לתחום אחר.

עקב כך, הגישה המזכירה תביעה הן בעילת הטרדה מינית תוך ניצול מרות נגד מנהלה והן נגד משרד התחבורה בטענה כי הפר את חובתו לפרסום תקנון למניעת הטרדה מינית.

הנתבע התכחש לטענה כי התנכל לתובעת וכן התכחש לטענות כי הטרידה מינית. לטענתו, תלונתה מקורה באי שביעות רצונה לסור למרותו של מנהלה וכי מדובר בעלילת שווא הנובעת מהערותיו לגבי איחוריה הרבים של העובדת. יחד עם זאת, הודה בחלק מן האמירות אותן מסר בנימוס תוך כדי שהוא מחמיא לתובעת על לבושה ותו לא.

פסק הדין

בית הדין לעבודה סבר כי מדובר בהתבטאויות לא ראויות שראוי כי לא תאמרנה במערכת יחסי עבודה אך המישור הנכון לטפל בהן הוא במישור המשמעתי והן אינן עולות כדי הטרדה מינית. נקבע, כי לא כל אמירה בוטה, גסת רוח או שוביניסטית עולה כדי התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או מיניותו, וכי יש להבחין בין אמירות אלו לבין אמירות גסות רוח ובלתי ראויות, תוך בחינה לשונית של הנאמר ועל רקע הנסיבות וההקשר בהם נאמרו הדברים.

בכל הנוגע לאחריותו של משרד התחבורה כמעסיק, קבע בית הדין כי לא נפל דופי בהתנהלותו בכל הקשור לאופן הטיפול בתלונתה של התובעת וכי לא הוכח כי המדינה פעלה בניגוד לחובות המוטלת עליה בחוק למניעת הטרדה מינית. בעניין זה, קיבל בית הדין את טענת המדינה לפיה התובעת ידעה או היה עליה לדעת על האפשרות להגיש תלונה בגין הטרדה מינית, וכי מרגע שפנתה לממונה, זו פעלה כמצופה וכנדרש ממנה על פי דין ויידעה את התובעת בנוגע לזכויותיה.

כן נדחתה טענת התובעת כי מנהל האגף ייעץ לה להבליג על תלונתה, שכן טענה זו נסתרה על ידו ולא נמצא כל חיזוק או ראיה תומכת על מנת לקבלה. אשר להתנהלות נציבות שירות המדינה, לא הוכח כי נפל פגם היורד לשורשו של עניין, וכי תלונתה של התובעת לא זכתה להתעלמות כפי שנטען.

לבסוף, דחה בית הדין את טענת ההתנכלות שהעלתה התובעת, מאחר שכאמור נקבע כי היא לא הוטרדה מינית וכן היות שהוכח שלא אונה לה כל רע בקשר עם התלונה שהגישה. יתר על כן, מחומר הראיות עלה בבירור כי היוזמה להעברתה למקום אחר נולדה ללא קשר לתלונתה על הטרדה מינית לכאורה, וממילא היא חזרה בה מהסכמתה לעבור ונותרה באותו מקום. כמו כן, התרשם בית הדין כי לאור חיסוריה ואיחוריה הרבים נקטו עמה מנהליה מידה רבה של אורך רוח, סבלנות והתחשבות.

נקבע כי דין התביעה להידחות. לאחר סקירת הרקע הנורמטיבי הנוגע לסוגיה, ציין בית הדין כי אין חולק שהנתבע היה ממונה על התובעת ועל כן לפי הוראות החוק, המזכירה לא הייתה צריכה להראות לו כי היא אינה מעוניינת בהצעות לכאורה או כי היא חשה מבוזה או מושפלת.

יחד עם זאת, לאחר עיון בחומר הראיות הגיע בית הדין למסקנה כי התובעת לא הוכיחה שהנתבע הפנה אליה את אותן אמירות שייחסה לו. השופט מצא כי חלק מתיאוריה העובדתיים של התובעת השאירו אצל בית הדין ספק האם אירעו במציאות או שמא הועצמו והואדרו על ידה, למשל טענתה בעדותה כי הנתבע התנכל אליה מאחר שלא רצתה לקיים עמו יחסי מין.

ס"ע 43968-05-10 ● פלונית נגד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ואח' ● על ידי כב' השופט אורן שגב ● ניתן ב-21.8.2016

 

| |
מאמרים נוספים באותו נושא
המוצרים שלנו