חברה ממשלתית רשאית לפטר עובד שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, גם אם העובד נחשב מצטיין ומסור, בשל חומרת העבירה
העובדות
מאיר גרשון (להלן: "העובד") ערער על החלטת ביה"ד אזורי שלא להצהיר על פיטוריו כבטלים והשבתו לעבודה בחברת נמל אשדוד בע"מ (להלן: "המעסיקה").
העובד הועסק כמנופאי במשך שנים רבות כאשר בשלב מסוים הורשע בביצוע מעשים מגונים בקטינה, ביתה של אחת העובדות אצל המעסיקה.
טענות העובד
העובד טען כי הופלה לרעה, שכן עובדים אחרים שהורשעו בביצוע עבירה פלילית – לא פוטרו. הנוהג הקיים אצל המעסיקה היה הוצאת עובדים שהורשעו בפלילים לחל"ת וכך גם היה צריך לנהוג במקרה זה ולא לנקוט בפיטורים.
עוד טען כי ההזמנה לשימוע הייתה מטעה, תוך התעלמות מזיכויו באחת העבירות, והזימון הטעה גם את ההסתדרות אשר הסכימה לפיטורים מבלי לשוחח עם העובד ומבלי לעכב את ההחלטה לפטר עד לבירור זיכויו מאחת העבירות.
בנוסף נטען כי נפלו פגמים בשימוע: לא התאפשר לעובד זמן סביר להכין תשובה, נציג הוועד לא היה בשימוע, החלטת הפיטורים התקבלה בטרם נעשה שימוע. החלטת הפיטורים לא נומקה כפי שמחויב גוף מהותי לאמות מידה של סבירות והגינות. לא ניתן משקל למסירות וכן לנזק הכבד שייגרם לעובד ולמשפחתו.
לטענת העובד לא הייתה הצדקה לפיטורים לאחר שהעובד שילם את חובו לחברה.
טענות המעסיקה
המעסיק הטענה כי ההסכם הקיבוצי מאפשר פיטורי עובד אשר ביצע עבירה שיש עמה קלון בהקשר לעבודה. המעסיקה פעלה מכוח הסכם קיבוצי החל עליה ואין זו דרכו של ביה"ד להתערב בתוכן ההסכם הקיבוצי.
נטעו כי מוטלת אחריות על המעסיקה כחברה ממשלתית לנפות את העובדים אשר אינם מתאימים ולהבטיח את אמון הציבור בתפקודה.
לעניין הפעלת לחץ על ארגון העובדים לצורך פיטורי העובד נטען, כי המעסיקה המתינה 4 חודשים לקבלת הסכמה מארגון העובדים ולא נדרש דו"ח עובדת סוציאלית כאשר הוחלט לשלם לעובד את כספי פיצויי הפיטורים.
לעניין הדרישה לקיום הליך משמעתי חלופי, נטען כי ההסכם הקיבוצי קובע אפשרות להליך משמעתי ולהשעיה טרם הרשעה בהליך פלילי, אך לא לאחר שנקבעה הרשעה.
פסק דין
ביה"ד דחה את הערעור כשהוא מסתמך על הוראות ההסכם הקיבוצי החל על העובדים אצל המעסיקה ואשר מאפשרים פיטורי עובד אשר מבצע עבירה שיש עמה קלון.
השימוע בוצע בכתב וביה"ד שוכנע כי לא הוחסרו מסמכים שהיו רלוונטיים להליך הפיטורים. עוד נקבע כי החלטת המעסיקה לפטר את העובד אינה חורגת ממתחם הסבירות והמידתיות, שהרי המעסיקה לקחה בחשבון את הפגיעה הכלכלית בעובד הוותיק המקצועי והמסור ולמרות זאת החליטה כי חומרת העבירה אשר ביצע גוברת על הפגיעה ולא מאפשרת המשך העסקתו בשורותיה כחברה ממשלתית.
ביה"ד תמך בטענת המעסיקה לפיה העבירה שיש עמה קלון אותה ביצע העובד בקטינה חסרת ישע, יש בה השלכות מעבר לעונש הישיר שהטיל בימ"ש פלילי.
השוואת העובד למקרה אחר בו נפסק דין שונה אינו מסייע לעובד שהרי חומרת המעשים במקרה אליו בוצעה ההשוואה הייתה פחותה.
לסיכום, ערעור העובד נדחה, נקבע כי גוף ציבורי אינו יכול ברמה המוסרית אישית להמשיך ולהעסיק עובד המורשע בפסק דין חלוט בעבירה שיש עמה קלון. זו התנהגות בלתי נסבלת, שלילת האפשרות לחזור לעבודה ובמיוחד כשנעשתה בהסכמת ארגון העובדים, היא בהתאם לתקנת הציבור הכוללת חובת שמירה על הוראות הדין הפלילי.
עובד חייב לדעת שהרשעה בפלילים שיש עמה קלון, גם אם הוא עובד מצטיין ומסור מסכנת בפועל אותו ועלולה לפגוע במשפחתו ועתידו.
ע"ע 2905-10-13 ● בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים ● המערער: מאיר גרשון ;המשיבה: חב' נמל אשדוד בע"מ ● ע"י כבוד השופטת סיגל דוידוב-מוטולה● ניתן ב-12.1.2015
