זכות העובד להפסקה לשם שימוש בחדר שירותים
הצטרפו לניוזלטר והישארו מעודכנים

זכות העובד להפסקה לשם שימוש בחדר שירותים

מאת: עו"ד עמוס הלפרין | מחלקת "כל עובד" מבית חשבים | 24/03/2015
| |

החובה להעמיד חדר שירותים לרשות העובדים – מהו המרחק הסביר ממקום העבודה?

ח.א.ש. מערכות ושירותים בע"מ (להלן: "המעסיקה") היא חברת שמירה ואבטחה, אשר סיפקה את שירותיה למועצה האזורית תמר.

המעסיקה העסיקה את אלברט וייסמן (להלן: "העובד") כשומר בעמדת כניסה למתחם המלונות בים המלח כחצי שנה. העובד פוטר לאחר שעזב את עמדת השמירה באמצע משמרת לילה במחאה על כך שלא הוצב חדר שירותים בסמוך לעמדת השמירה שבה עבד.

לטענת העובד אי הצבת חדר שירותים לרשות העובדים ולשימושם נוגד את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, את הוראות חוק הזכות לעבודה בישיבה וכן עומד בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. על בסיס טענה זו תבע העובד פיצוי כספי.

המעסיקה טענה כי נוכח הקושי להתקין שירותים בעמדת השמירה, הגיעה להסדר עם המועצה האזורית, שלפיו רשאים עובדי המעסיקה להשתמש בחדרי השירותים של כל בתי המלון ובתי העסק הנמצאים בקרבת מקום, וכי חדר השירותים הקרוב לעמדת השמירה נמצא במרחק 150 מטר בלבד. כמו כן, לעובד הייתה אפשרות להשתמש במתקני השירותים במלונות ובבתי העסק אשר נמצאים אף הם במרחק 2-3 דקות הליכה מעמדת השמירה, וממילא נדרש העובד לבצע סיורים במקום במסגרת תפקידו.

פסק הדין

החובה להעמיד חדר שירותים לשימוש העובדים

בשנת 2009 תוקן סעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן: "החוק") ונוסף לו סעיף 20א הנושא את הכותרת "הפסקה לשם שימוש בחדר השירותים". בסעיף זה נקבע כי לצד זכות העובד להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים, קיימת חובה של המעביד לוודא את קיומו של חדר שירותים במקום העבודה או בקרבתו. עוד נקבע כי הפרת הוראות הסעיף תיחשב להפרת הוראות לפי חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007, מכוחו מוסמך בית הדין לפסוק, בין היתר, פיצוי לדוגמה בסכום שלא יעלה על 20,000 ש"ח ובמקרים חמורים - על 200,000 ש"ח.

מכאן שזכותו של העובד לצאת להפסקה לשם שימוש בשירותים אשר יהיו ממוקמים בסמוך למקום עבודתו אף היא זכות מגן הנגזרת, בדומה לזכות העובד לישיבה בעבודה, מערכים של כבוד האדם העובד.

עמדת בית הדין היא שחובת מתן הגישה כוללת בחובה גישה חופשית ללא גביית תשלום תמורת השימוש במתקן השירותים.

אחריותו של משתמש/ מעסיק בפועל

הוראות סעיף 20א(ד) לחוק קובעות במפורש כי הוראות סעיף זה יחולו, לעניין מעביד ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות.

מאחר שעבודת השמירה מתבצעת עבור המועצה במתחם המצוי באחריותה, חלה גם עליה האחריות כמזמין שירות, מכוח הסעיף שלעיל. נקבע כי  לצורך הגדרת חצרי המועצה האזורית, לעניין תחולת הוראות סעיף 20א לחוק יש לראות את המתחם הציבורי של אזור המלונות כחצרים המצויים בהחזקת המועצה האזורית.

המרחק

המחוקק בחר שלא לקבוע במסגרת סעיף 20א מרחק מסוים למיקום השירותים וזאת בהיותו ער לקשיים שקביעת מרחק מדויק יכולה לעורר.

בית הדין קבע כי בשקילת המרחק הראוי בין מקום העבודה לחדר השירותים, יש להביא בחשבון את המורכבות של בניית שירותים ולאפשר גמישות התואמת את אופי ההעסקה. כך למשל, קשה לקבוע מרחק מוגדר לעובדים באתרים חקלאיים או לסוכני מכירות ודומיהם ומנגד נמצאות הוראות מתאימות בתקנות הבטיחות בעבודה (נוחיות), התשכ"ה-1965 הנוגעות למפעלי תעשייה, הקובעות כללים מפורטים בכל הנוגע לחדרי השירותים במקום העבודה. בין היתר נקבע בסעיף 3(א) לתוספת לתקנות אלה כי המרחק ממקום העבודה של העובד אל חדר השירותים לא יעלה על 125 מטר.

בית הדין סבר כי אין לקבוע מסמרות בדבר מרחק ראוי, וכי האיזון הראוי בין זכות העובד לנגישות לחדר שירותים במקום העבודה או בקרבתו צריכה להיעשות בין היתר בהתאמה לזמן הניתן לו כהפסקה למטרה זו והמהווה זכות בפני עצמה.

בפני בית הדין הוכח כי המרחק מעמדת השמירה אל חדר השירותים הקרוב הוא כ-150 מטר, ולא כ-700 מטר, כטענת העובד.

בנסיבות דנן סבר בית הדין כי מרחק של כ-150 מטר מעמדת השמירה אל חדר השירותים הוא מרחק סביר אשר אינו עולה לכדי פגיעה בכבודם של עובדי חברת השמירה. לכך מצטרפת העובדה כי בכל עמדה שהו בו זמנית שני שומרים, שנדרשו גם לבצע סיורים במתחם והיו רשאים תוך תיאום ביניהם לעזוב את העמדה כדי לגשת לרכוש לעצמם מזון או ללכת לחדר השירותים.

לאור האמור, נקבע שהעובד לא הרים את הנטל להוכיח את תביעתו לפיצוי בגין הפרת הוראות סעיף 20א לחוק ודין התביעה להידחות.

ס"ע 35854-10-10 l העובד: אלברט וייסמן; המעבידה: ח.א.ש. מערכות ושירותים בע"מ ואח' l לפני  כבוד השופטת יעל אנגלברג שהם l ניתן ביום 13/03/2014

| |
מאמרים נוספים באותו נושא
המוצרים שלנו