הקריטריונים להתפטרות בדין מפוטר
הצטרפו לניוזלטר והישארו מעודכנים

הקריטריונים להתפטרות בדין מפוטר

מאת: עו"ד אביגיל ארפי | מחלקת "כל עובד" מבית חשבים | 08/03/2015
| |

העובדות

משה קסימוב (להלן: "העובד") הודיע למעסיקתו שרי ליידי בע"מ (להלן: "המעסיקה") כי לאור העתקת מקום מגוריו לצורך תחילת חיים משותפים עם חברתו, הוא נאלץ לעזוב את מקום עבודתו בתום חודש אוגוסט 2011.

עם סיום עבודתו, העתיק העובד את מקום מגוריו. הוא נישא לבת זוגו במאי 2013.

העובד טען כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים מהמעסיקה בנסיבות שבהן התפטר, לטענתו לצורך מעבר למקום מגורים חדש ומיסוד קשר עם בת זוגו, שלה נישא בחלוף כשנה ושמונה חודשים ממועד ההתפטרות. נוסף על כך טען העובד כי על המעבידה לשאת בתשלום הפרשים בגין הפקדות פנסיוניות. לטענתו ההפקדות לקופת הביטוח בוצעו אמנם בהתאם לשיעורים הקבועים בצו ההרחבה לפנסיה חובה, אלא שחושבו על יסוד שכר הבסיס בלבד, בעוד היה על המעסיקה לבצע הפקדות בגין מלוא שכרו, וגם בגין רכיב הבונוס החודשי.

לטענת המעסיקה, אין מקום להביא רכיב שכר זה בחשבון לצורך חישוב הפקדות פנסיוניות, שכן הבונוס תלוי ברווחי המעסיק ומשתנה מדי חודש ואין הוא בגדר שכר עבודה.

פסק-דין

בית הדין דחה את תביעתו של העובד לחיוב המעסיקה בתשלום פיצויי פיטורים וקיבל את תביעת העובד להשלמת הפקדות פנסיוניות.

העובד סמך את טענתו לזכאות לפיצויי פיטורים על הוראות סעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים").

בית הדין קבע כי על פי לשון החוק נדרש שההתפטרות תהיה עקב העתקת מקום המגורים לרגל הנישואין. מכאן, שעל פי לשונו של החוק נדרש כי שטקס הנישואין הוא שיהיה הסיבה להעתקת המגורים והסיבה להתפטרות, ולכן נדרשת סמיכות זמנים וסיבתיות בין הנישואין לבין העתקת המגורים וההתפטרות. משום כך מוטל על העובד להוכיח כי הסיבה להתפטרות פעלה כבר בעת שהביא את יחסי העבודה לידי סיום.

בית הדין הסתמך על פירוש הפסיקה לביטוי "לרגל" בהקשר של התפטרות בדין פיטורים כמצביע על כך שהסיבה להתפטרות תפעל "למעשה ובמעמד ההתפטרות" ולא תהיה רק בגדר אפשרות.

מאחר שלטענת העובד העתקת מקום המגורים נעשה לצורך בחינת מיסוד הקשר, ובעת ההתפטרות טרם קיבלו העובד ובת זוגו החלטה בדבר נישואין ומועד הנישואין טרם נקבע, עולה כי הסיבה להתפטרות לא פעלה במעמד ההתפטרות. כמו כן קיום טקס הנישואין כשנה ושמונה חודשים לאחר מועד ההתפטרות, מחזק את המסקנה שבנסיבות אלה אין לומר כי הנישואין, כעילה להתפטרות, פעלו במעמד ההתפטרות.

נוסף על כך דחה בית הדין את טענתו החלופית של העובד כי עצם היותו הוא ובת זוגו "ידועים בציבור" במועד ההתפטרות או בסמוך לכך, יש בכך בכדי לענות על דרישת סעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים. בית הדין קבע כי מדובר בפרשנות מרחיבה ללשון החוק אשר אינה מתיישבת עם מדיניות משפטית ראויה ועם הצורך בוודאות משפטית, וכי במצב דברים שבו עובד מתפטר כדי להתחיל בחיים משותפים עם בת זוג ואין למעביד כל דרך לוודא אם אכן מדובר במעבר מגורים שאינו ארעי או חולף, ואם ניתן לראות בעובד ובבת זוגו ידועים בציבור המנהלים משק בית משותף - אין מקום לחייבו בתשלום פיצויי פיטורים על פי הוראות סעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים.

מעבר לכך קבע בית הדין כי העובד כלל לא עמד בנטל להראות כי יש לראות בו ובבת זוגו "ידועים בציבור" מיד ובסמוך למועד ההתפטרות וכי אין די בכך כי בני הזוג נישאו לבסוף כשנה ושמונה חודשים לאחר מועד ההתפטרות כדי להצביע על כך כי בסמוך למועד ההתפטרות יש לראות בהם "ידועים בציבור".

לעניין תביעת העובד להשלמת הפקדות פנסיוניות, הסתמך בית הדין על הוראות סעיף 6 לצו ההרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה, אשר לפיו השכר המבוטח של העובד לצורך ביצוע ההפקדות הוא "שכר העובד ורכיביו כמשמעם בחוק ובתקנות פיצויי פיטורים". הרכיבים שיש להביאם בחשבון שכר העבודה האמורים בסעיף 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964 (להלן: "תקנות פיצויי פיטורים") הם: שכר יסוד, תוספת וותק, תוספת יוקר מחיה ותוספת משפחה. כמו כן, הסתמך בית הדין על פסיקה הקובעת כי יש לראות בעמלת מכירות חלק משכר העבודה לצורך חישוב פיצויי הפיטורים וזאת על יסוד האמור בתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים. לבסוף קבע כי "משאין מחלוקת כי חלק מרכיב הבונוס הוא למעשה תשלום עמלות בגין מכירות, יש מקום לראות בעמלות אלה, המהוות מרכיב לא מבוטל מגמול עבודתו של העובד - כחלק משכרו".

סע 42007-09-12 l התובע: משה קסימוב; הנתבעת: שרי ליידי בע"מ l לפני כב' הרשמת דניה דרורי l ניתן ביום 21.11.2013

| |
מאמרים נוספים באותו נושא
המוצרים שלנו