אפליה מגדרית בחברת השמה?
הצטרפו לניוזלטר והישארו מעודכנים

אפליה מגדרית בחברת השמה?

מאת: עו"ד עמוס הלפרין | מומחה לדיני עבודה, חברת חשבים ה.פ.ס | 04/02/2015
| |

איסור הפליה בהליכי קבלה לעבודה חל גם על חברת השמה בעת מיון מועמדים עבור לקוח

העובדות

הומטק שירותי כח אדם בע"מ (להלן: "הנתבעת") היא חברת כוח אדם וחברת השמה.

הדס פישקין (להלן: "התובעת"), שהייתה בהיריון, שלחה קורות חיים לתפקיד "מוכרות, קופאיות לאזור המרכז". התובעת בוגרת תואר ראשון מאוניברסיטת בר-אילן בסוציולוגיה ובניהול משאבי אנוש ובין היתר עבדה בעבר כראש מדור רישום ומידע וניהלה מחלקה שמנתה ארבעה יועצי לימודים.

נציגת הנתבעת התקשרה לתובעת כדי לזמן אותה לריאיון. חלק מהשיחה הוקלט על ידי התובעת אשר טרחה לידע את הנתבעת בדבר הריונה, וכלל את המשפט "אם יהיה לי משהו אחר רלוונטי, שמתאים לנשים בהיריון, אז אני אצור אתך קשר".

לטענת התובעת היא זכאית לפיצוי מהנתבעת בשל דברים אלו – המעידים על אפלייתה בקבלה לעבודה בחברה לתפקיד מוכרת או קופאית אך ורק בשל הריונה.

פסק הדין

בית הדין דחה את טענת הנתבעת, ולפיה המודעה פורסמה על ידה בכובעה כחברת השמה ולכן אין כל יריבות בינה לבין התובעת, שכל תפקידה מסתכם בהעברת קורות החיים של העובד אל המעסיק הפוטנציאלי בפועל.

על פי סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק השוויון") חל איסור על אפליה בעת קבלה לעבודה. על חברת השמה חלים אותם הכללים של איסור אפליה מחמת היריון בעת קבלה לעבודה אשר חלים על מעביד. חברת השמה היא חברה שמקשרת בין מועמד לעבודה למעסיק פוטנציאלי אשר מחפש עובד ולכן, חברת ההשמה באה בנעליו של המעסיק הפוטנציאלי ויש לה חלק חשוב בקבלת עובד לעבודה. מסיבה זו לא יכולה להישמע הטענה כי על חברת השמה לא חל חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

במקרה דנן עסקינן בנתבעת שהיא גם חברת כוח אדם וסעיף 2 לחוק השוויון חל גם על קבלן כוח האדם.

בית הדין דחה את התביעה לאחר שהשתכנע, שהתובעת כלל לא ביקשה להתקבל לעבודה כקופאית וכל מטרתה הייתה לנסות ולקבל כספים דרך הגשת התביעה.  

הטעמים לפסיקת בית הדין היו: עובדת היות התובעת בעלת תואר ראשון בעת שהתעניינה בתפקיד של קופאית שאינו תואם את כישוריה, זאת עוד בזמן שקיבלה דמי אבטלה בסכום העולה על השכר שהוצע לעבודה כקופאית. נוסף על כך התברר כי עוד טרם השיחה המוקלטת פתחה התובעת קובץ במחשב שנקרא "אפליה בהיריון", דבר המעיד על תכנון מוקדם לקבלת כספים מהנתבעת. היתממות התובעת כי אינה מבינה מהי אפליה, על אף שהיא בוגרת קורסים שבהם נלמדים דיני האפליה בשוק העבודה והעובדה כי בחרה להודיע לנציגת הנתבעת בפנייתה הראשונה כי היא בהיריון. בחקירתה התברר שכך נהגה התובעת עם כל המעבידים הפוטנציאליים. עצם הקלטת השיחה (אשר נדחתה כראיה) אף היא מוכיחה כי התובעת סברה כי תשמע דברים מאת הנציגה אשר יועילו לה בעתיד. התובעת לא טרחה לפנות לנתבעת במשך חודשים לאחר שיחתה עם הדוברת בהקלטה, כדי לברר האם יש משרה עבורה.

אשר על כן נדחתה התביעה והתובעת חויבה בהוצאות משפט, תוך שבית הדין שב ומזכיר שאיסור אפליה מחמת היריון הוא אחד האיסורים החשובים בדין הישראלי. החוק והפסיקה רואים בחומרה אפליה מכל סוג והדבר בא לידי ביטוי בפסקי דין רבים הדנים באפליה, אולם אל לו לבית הדין לתת ידו לתביעות מדומות שכל מטרתן להוציא כספים ממעסיקים, אשר בינן לבין אפליה אין כל קשר.

ס"ע 27042-02-11 l התובעת: הדס פישקין ואח'; הנתבעת: הומטק שירותי כח אדם בע"מ l לפני כבוד השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ l ניתן ב- 03/10/2013

 

| |
מאמרים נוספים באותו נושא
המוצרים שלנו